תַּחַת הַלֵּב מִקְלַעַת רֹגֶז וְאַכְזָבוֹת

אוֹמֶרֶת הַמּוֹרָה לְיוֹגָה,

צָרִיךְ בְּלִי לַחַץ, צָרִיךְ לְהַרְפּוֹת, עַכְשָׁו

כְּשֶׁיֵּשׁ לִי אֶפְשָׁרוּיוֹת אֵין לִי חֵשֶׁק.

כָּל אַחַר הַצָּהֳרַיִם מוּל הַחַלּוֹן

וְהָעֶרֶב צוֹנֵחַ עָכוּר

מְכַבֶּה אוֹרוֹת קְטַנִּים בַּגּוּף

וְרֵיק.

וּמַדְלִיקָה חֲדָשׁוֹת

‍

יונה מוסט

‍