זִכְרִי מֵאַיִן בָּאת, מֵעִסַּת נְיָר אָפֹר, מִשְּׁרִירֵי בֶּטוֹן

שֶׁיִּתְעַכֵּל עַד גְּרָמָיו,

מִפִּיחַ דַּק נֶעֱרָם, נִדְבַּק לְרֶפֶשׁ הַחֲנָיָה

בָּאת מִגָּזָה וְרֻדָּה מֻשְׁלֶכֶת לָרִצְפָּה,      

מִצַּעֲקַת הַסֶּרֶט הַנָּע

קוּרֵי עַכָּבִישׁ יִפְשְׁטוּ מִמְּקוֹמָם הָעַתִּיק בְּפִנּוֹת הַמַּחְסָן

אֶל הַמַּדְרֵגוֹת, דֶּלֶת כְּנִיסָה, צִפּוּי פָּרִיךְ שֶׁל קִירוֹת,

שָׁטִיחַ, מַפַּת תַּחְרָה עַל שֻׁלְחָן,

צִיבִילִיזַצְיָה רַכָּה.

אַתְּ פֹּה רֶגַע  

לְהֵעָלֵם

יונה מוסט, מהספר ''מצטלקת יפה'' הוצאת עמדה

‍